השאלה שנשאלת היא: מה עדיף? מה טוב יותר? מה נכון לנו יותר?

התשובה היא שאין תשובה אחת ברורה! הסיבה לכך היא שלכל מבוטח יש את הצרכים שלו, ה"בעיות" שלו ותפיסת החיים שלו. שתי האפשרויות הן לגיטימיות ונכונות, אך עליהן להיות תואמות את צורכי המבוטח.

נעבור על ההסבר של כל תוכנית:

ביטוחי מנהלים

זהו מושג שיווקי (ביטוחי מנהלים) שהרי לא באמת רוכשים אותו למנהלים בלבד. המבנה שלו מורכב מהפרשות של העובד והמעסיק : הפרשות מקבילות לתגמולים -  לפחות 5% תגמולי עובד (ניתן להגדילן עד 7% ), 5% – תגמולי מעביד (ניתן להגדילן עד 7.5% כולל א.כ.ע), והפרשות לפיצויים ע"י המעסיק (במקסימום 8.3% המגלם 100% מהשכר  בשנה).

ביטוחי המנהלים עברו שינויים רבים ברבות השנים : גמלא, מעורב, עדיף – וכיום אנו נמצאים בסוג מסוים של תוכניות שהושקו לראשונה מתחילת שנת 2004 (המאופיינות בעיקר בשקיפות אל מול המבוטח).

על המבוטח חלה החובה לתשלומי הפרמיות ולמילוי הצהרת הבריאות כפי שנתבקש ע"י חברת הביטוח, ואילו על חברת הביטוח חלה האחריות לכבד את החוזה בלא שום אפשרות לחזור בה.

דוגמה למבנה הפוליסה הקיימת כיום: שכר העובד הוא 5,000₪, ההפרשות הן כ- 1,000 ₪ (916.5 ₪ לחודש ) מסכומים אלו מנכים דמי ניהול מפרמיה (לדוגמה: 8% שיורדים ל 3% במהלך תקופת הביטוח) ודמי ניהול מצבירה  (לדוגמה: 1.3% שיורדים במהלך תקופת הביטוח ל 0.7%).

בביטוח מסוג זה ניתן לצרף הפרשה נוספת של המעסיק למטרת רכישת א.כ.ע בשיעור של עד 2.5% (שכמובן מוכרת למעסיק במס) ובנוסף ניתן לרכוש כיסוי למקרה מוות של כ 35% מההפרשות לתגמולים בפוליסה ( בניכוי דמי הניהול).

ביטוח זה כולל "מקדמי קצבה" מובטחים, שזהו בעצם מספר קבוע שנרשם בתנאיי הפוליסה (לדוגמה : 200 ). את הסכומים שנצברו כחיסכון בפוליסה מחלקים באותו מספר שנקבע, והתוצאה היא הקצבה החודשית אותה יקבל המבוטח למשך כל חייו. לדוגמה: מבוטח שצבר בחיסכון הפנסיוני שלו 2,000,000 ₪ וברשותו פוליסה עם מקדם מובטח של  200, יקבל קצבה חודשית של 10,000 ₪ למשך כל חייו.

יתרונות "ביטוח המנהלים"

כיסויים ביטוחיים מותאמים לצרכיו של המבוטח :

• פיצוי למקרה מוות המותאם לצרכים כסכום חד פעמי הנקבע ע"י תכנון פיננסי או כמכפלות שכרו של המבוטח.

• ישנו כיסוי נוסף שאפשר לשלב בביטוח זה והוא "הכנסה למשפחה" או בשם נוסף "פנסיית שארים" שמאפשר תשלום של  קצבאות לשארים לתקופות נתונות .

• האפשרות לרכוש פיצוי חודשי במקרה של אובדן כושר עבודה המותאם לצרכי המבוטח עפ"י:

1. גובה הפיצוי המותר שהוא עד 75% מההכנסה החודשית ברוטו.
2. סוג הפיצוי לפי ההגדרות הקיימות : עיסוקית, מקצועית ורגילה.
3. חוזה משפטי תקף ללא כל אפשרות לשינויים מצד "חברת הביטוח". לדוגמה: שיעור הקצבה למבוטח לא ישתנה- מרגע קבלת הקצבה, הסכום יושפע רק מהתשואות שמשיגה חברת הביטוח (מקדמי קצבה מובטחים).

במקרה מות המבוטח ישולם סכום הריסק שנקבע למוטבים בפוליסה .

חסרונות

• דמי ניהול גבוהים בפוליסה בהשוואה לקרן הפנסיה.
• עלויות גבוהות  של הסיכונים הביטוחיים בהשוואה לקרן הפנסיה.

"קרן פנסיה"

גם באופציה זו נעשו שינויים רבים במהלך השנים (פנסיה וותיקה אל מול חדשה-צוברת).

קרן הפנסיה הנמכרת כיום בחברות הביטוח היא, בעצם ,סוג של קרן הדדית שנתמכת ומתוחזקת כלכלית מסה"כ הפרמיות המשולמות ע"י העמיתים בקרן. כך למשל סה"כ הפרמיות "חייבות" להספיק לתשלומי התביעות בקרן ולהשארת עתודות לתשלומי הקרן ולהתחייבויותיה כלפי כלל העמיתים.

קרן הפנסיה מנוהלת עפ"י תקנון הניתן לשינוי, ומטרתה לדאוג שכל אחד מעמיתיה יקבל את צרכיו עד כמה שניתן. הכוונה היא שאם סך התביעות יהיה גדול מהצפי, או אם תשואות הקרן תהיינה נמוכות מהצפוי, ושני גורמים אלו יהוו סכנה לקרן, אזי הקרן תאלץ לשנות "דבר מה בתקנון".

קרן הפנסיה נותנת מענה לשלושה צרכים:

פנסיית נכות – כיסוי תואם לא.כ.ע, אך כאן ההגדרה היא הגדרה נחותה (ההגדרה היא "כל עיסוק"). כיסוי זה נחות הן בהגדרתו והן בגובה הפיצוי שלו: בגילאים הצעירים יותר גובה הפיצוי מתחיל ב-75% ועם השנים הוא יורד (ביחס לגיל העמית). חשוב לציין כי אחד המסלולים בקרן הוא מסלול הבטחת 75% נכות, אך במסלול זה נפגעים שאר כיסויי הקרן ("אין מתנות חינם").

למרות זאת, הקרן עדיין נותנת מענה לצורך של העמית באותן הפרשות שממילא מופרשות באופציה השנייה (בביטוחי מנהלים ניתן להוסיף כיסוי זה בהפרשות נוספות לא.כ.ע.) יתרון נוסף הוא שישנה אפשרות לרכוש כיסוי שמשדרג את הכיסוי הנ"ל הן מבחינת ההגדרה (להגדרה עיסוקית)  והן מבחינה כמותית (75% ), וזאת בעלות נמוכה יותר מרכישת א.כ.ע.

פנסיית שארים- הכיסוי נותן מענה לשאריו הקטינים של העמית, עד גיל מסוים, ולבן/בת הזוג

למשך כל חייו, וזאת מרגע פטירת העמית (לכן יש חשיבות לגיל של בן/בת הזוג ושל השארים).

פנסיית זיקנה- זוהי בעצם הקצבה אותה מקבל העמית למשך כל חייו. בקרן הפנסיה אין מקדם מובטח ולכן הקצבה אינה מובטחת ויכולה להשתנות מעת לעת בכל שלב בחייו של העמית.

מקדם קצבה בקרן הפנסייה הוא מקדם שאינו מובטח?

מקדם קצבה לא מובטח: כאשר בוחרים בתכנית שבה אין מקדם מובטח, כגון קרן פנסיה, ישנה אפשרות להציג אומדן ראשוני לתחזית הקצבה, אך אומדן זה יכול להשתנות בעתיד בעקבות שינוי לוחות התמותה עליהן התבססה התכנית, ואין לדעת מה יהיה המקדם אותו יקבל העמית כאשר יתחיל לקבל קצבה.

דמי הניהול בקרן הפנסיה

ישנם שני סוגים של דמי ניהול בקרן הפנסיה

מהפרמיה (כיום 6% ) ומהצבירה (כיום 0.5% ),  אשר נחשבים לדמי ניהול נמוכים ביחס לביטוחי מנהלים.

האם מקדמי הקצבה בביטוחי מנהלים עומדים בפני שינוי?

לפי התקנות החדשות, מחודש ינואר  2013 תתאפשר מכירת פוליסות עם מקדם מובטח רק למבוטחים שגילם 55 ומעלה. בפוליסות אלה ייקבע המקדם עפ"י לוחות תמותה מעודכנים, ויימכר ככיסוי בפני עצמו שעלותו תהיה שקופה וידועה למבוטח.

לסיכום

כל מה שנכתב בהשוואה זו מדבר אל "האדם מן היישוב" ומבלי להיכנס למושגים "מקצועיים" מסובכים, בכדי שאתה, הקורא האקראי, תבין באמת את המושגים "קרן פנסיה" וביטוח מנהלים " באופן הפשוט ביותר.

מטרת הפוליסה הנקראת "ביטוח אבדן כושר עבודה" (או בקיצור א.כ.ע) היא להגן על משפחתך ועליך במידה ותאבד את יכולת העבודה שלך, כתוצאה ממחלה או תאונה, ולשמור על רמת החיים אליה היית מורגל ערב קרות מקרה הביטוח. בפוליסה מסוג זה יש לתת את הדעת ל"הגדרת הכיסוי".

קיימות הגדרות שונות במהותן :

 ההגדרה הרחבה ביותר היא הגדרה " עיסוקית":  הגדרה זו מכסה עפ"י העיסוק בו עסק המבוטח בפועל, כאשר נשללה ממנו יכולת העבודה בשיעור של לפחות 75%.

הגדרה נוספת  היא "מקצועית"- הגדרה זו מכסה את המבוטח עפ"י המקצוע בו עסק או בעיסוק אחר המתאים להשכלתו, נסיונו והכשרתו.

 הגדרה שלישית היא הגדרת   "כל עיסוק"- הגדרה זו היא ההגדרה הנחותה ביותר.